עדן ג'ט / מזיכרון לאלמנט פשוט |
בחטף מהיר אל החוף.
כבר לא אותו הריח
שמדגדג בנחיריים מרחוק.
והבכי כבר לא כמו פעם
גם לא הצחוק.
המילים הפכו למלל
ללא צמרמורת או עוצמה,
רק תחינה לסבל
או סוג כלשהו של הרגשה.
נשיקה הפכה להיות מגע שפתיים
וחיבוק למוחץ ומיוזע.
כבר אין מעבר.
בלי שטויות של תת מודע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|