ורד זיסו / מכשפת הורדים שלי |
מכסים את מיטת האפיריון הרחבה
ואת, במערומייך מתרפקת על הקוצים,
קוראת לי להצטרף אלייך
בשטניות.
את מכשפה ואני המטאטא שלך,
לחשים גנוזים נשלפים
ברגע שעיני החתול הזדוניות
מביטות בי.
ציפורנייך מושכות אותי ושורטות
גם ממרחק אלפי מיילים,
נשיכותייך ענוגות ממגע משי.
כשפי אותי, זלדה רוזה
הכאיבי ברכות אינסופית.
זלדה רוזה שלי.
זלדה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|