|
אין עוד דרך שתוביל אליך
עיניים כואבות ומלאות דמעה
עוד יום עובר
עוד יום חולף
וכנראה שאיבדתי את התחושה
וחושב
מתי אני אפגוש אותך
בין הקברים ובין המתים
חלמתי עליך לפעמים
בין הקברים ובין המתים
חשבתי עליך לפעמים
|
|
|
אהבתי לחם,
אהבתי גם פול,
אבל את התחת
המכוער של המורה
שלי עם החטטים
והפצעים
המוגלתיים בכל
מיני צבעים
אהבתי יותר
מכל.
משורר הבית של
התנועה הלאומית
הארץ ישראלית
החדשה (לח"י 2 -
דור ההמשך -
סניף גבעתיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.