היה זה עוד לילה קודר בחדר ההקלטות של "פרפר נחמד". דודו היה
עסוק בחיפוש נמרץ ועיקש אחרי צ'ק המשכורת שלו, שנפל מאחורי
המקרר, אוזה פיצחה פיסטוקים מורעלים תוך כדי שירת שירים טורקים
עממיים, ובץ ונולי סתם התפרפרו להם בחדרי ההלבשה. סתם עוד לילה
אפלולי שישכח במהרה, חשבתי לי בתמימות, אך לא ידעתי מה הגורל
טומן לנו בחובו. בעודי מעמיק במחשבות פילוסופיות שונות, חשתי
את ידו המטונפת של דודו לופתת את צווארי בחוזקה. "שבי,", הוא
אמר לי בכעס, בעוד ריח חריף של עראק עולה מפיו, "אם אני לא
מוצא את הצ'ק הזה, גרעפס, זה יורד מהמשכורת שלך!!!". בעודי
מנסה לשקם את ראותיי מהטראומה, ראיתי את דודו מדדה לו בטמטום
אין-סופי אל עבר המקרר. לא עבר זמן רב ודודו מצא את עצמו שוכב
על הרצפה, נאנק מכאבים, לאחר שהמקרר נפל עליו בעוצמה. אוזה,
שראתה את המחזה, פרצה בצחוק מתגלגל ועד מהרה נחנקה למוות
מקליפת פיסטוק ערמומית שהשתרבבה אל צינור הושט שלה. הבאתי
לאוזה לטמה לראש, שבמפתיע ובאופן לא מתוכנן הצליחה להוציא את
קליפת הפיסטוק מגרונה. אוזה, במקום להודות לי, ירקה לי בעין
והוסיפה נבואה לגבי מחלות חסרות תקדים בהן אני עתיד לחלות.
בינתיים, דודו, במקום לבקש עזרה מהאנשים הרבים שסבבו אותו
ואירגנו הימורים לגבי הזמן שנותר לו לחיות, השקיע את כל מאמציו
בגידוף נמרץ של בת דודתו הפיסחת של מי שבנה את המקרר. לפתע,
בלי שום סיבה הנראית לעין, עפה אל תוך החדר אבן דרך החלון,
ופגעה בראשו של דודו הכפות לאדמה, שהתחיל לדמם בקצב מסחרר.
"תודה, בדיוק גירד לי שם", צעק דודו אל עבר החלון, והתעלף.
דודו איבד את ההכרה מספר פעמים באותו ליל אוקטובר אפלולי.
אוזה, שראתה את המחזה, פרצה בצחוק מתגלגל ועד מהרה נחנקה למוות
מטוסטר שעף דרך החלון ונתקע לה בגרון במפתיע. חשתי אל עבר
דודו, כאשר בידי צוואה מוכנה מראש, וניסיתי לגרום לו לחתום
עליה, אך ללא הועיל. בעודי מוסיף סעיף או שניים לצוואתו של
דודו, שמעתי צלצול בדלת. "תרמתי במשרד!!!", צווחתי בזעם,
וזרקתי את גופתה של אוזה על הדלת בכעס. אוזה, במפתיע ובאופן לא
צפוי, התעוררה מהתרדמת, שבה אל החיים, וזרקה לעברי עט פיילוט
שעיוור אותי בעין שמאל. בעודי מוחה את הדם שניגר מעיני בעזרת
חולצתו המטונפת של דודו, נשמע שוב אותו צלצול אכזרי בדלת.
מיהרתי לעצור בעד אוזה, שהחלה לרוץ אל הדלת עם גרזן ענקי תוך
כדי צרחת הקרב הידועה שלה. "אולי זה משהו חשוב", לחשתי לה,
והיא דפקה לי רסיה כפולה בראש שעילפה אותי קלות. לאחר רבע שעה
התעוררתי לשמע צלצול נוסף בדלת. אוזה היתה עסוקה בניסויים
כימיים שונים על דודו, והחלטתי לנצל את ההזדמנות כדי לפתוח את
הדלת באין מפריע. בדלת עמד לא אחר מאשר אליל ההמונים ומלך סרטי
הבורקס, גבי עמרני. נפלתי ארצה ביראת כבוד, ונישקתי את כפות
רגליו היחפות של גבי, שהעלו ניחוח של ג'חנון. "לא עכשיו, שבי",
אמר לי גבי, ומשך אותי במחוש הימני. "We have important
matters to discuss", הוא אמר במבטא תימני מובהק, ונכנס אל
החדר עם ניצוצות של הוד והדר, שהתבררו מאוחר יותר כמוחטות
שיצאו מפיו באופן אקראי. "דודו!!!", הוא זעק בכאב, בעודו צופה
באוזה שופכת חומרים כימים מסוכנים על שפמו המפואר של דודו,
שגופו התחתון היה מחוץ תחת המקרר, וראשו דימם באופן שלכלך את
השטיח החדש שקנתה אפי. "אפי לא תאהב את זה", חשבתי לעצמי,
בעודי רואה בעיני רוחי כיצד היא קושרת אותי לכסא וחוקרת אותי
אל תוך השעות הקטנות של הלילה. גבי מיהר לחוש לעזרתו של דודו.
הוא תפס את אוזה בכעס, וזרק אותה אל עבר הונטילטור שהיה תלוי
על התקרה. צווארה של אוזה נכרך סביב המאוורר, שבסופו של דבר
העיף אותה אל עבר הקיר, כאשר היא ערומה מנוצות ומדממת לאיטה.
גבי הוריד את חולצתו, מה שהבליט את המחסור הכבד בשרירים בגופו,
והחל במאמצים להרים את המקרר מעל גופו הדליל לא פחות של דודו,
בעוד אני דופק לדודו פחיות בירה על הראש בשמחה ועליצות. גבי
הצליח בסופו של דבר להרים את המקרר, ולאחר כחצי שעה של איבוד
דם מתמיד, דודו חזר להכרה. הוא מיהר לקום ולאסוף את אונתו
השמאלית שפרחה מראשו בעודו על סף מוות. לאחר שהבריג אותה אל
תוך גולגולותו הסדוקה, מיהר לברך את גבי עמרני בברכת "פרו
ורבו", ולחץ את ידו הנוטפת אונה, בידו הנוטפת זיעה תימנית
מובהקת של גבי. "עלינו למהר, דודו, אלה הן שעות חירום", אמר
גבי בעודו חוצב באוזנו. "מה ארע, גבי?", שאל דודו. "אל תשאל,
דודו, אל תשאל", ענה גבי, בעוד אוזה, שאיבדה את ההכרה, מלמלה
לעצמה שירי הלל לקיפי, המחבל הידוע לשמצה. "מבטלים את פרפר
נחמד!", סיפר גבי, ודודו פער פיו, מה שהחזיר אל תודעתי את ריח
העראק החריף שתקף אותי לפני כחצי שעה. "חזיז ורעם!", צווח
דודו. "אכן,", אמר גבי עמרני בכובד ראש, "אמרו לי להודיע לך
ולבובות הגרב שלך לארוז הכול לעזוב מחר בבוקר". דודו הרהר
במוחו הרעוע, ומזג לעצמו עוד כוסית עראק שעתידה היתה לשרוף לו
את הכבד באופן אנוש. "הם לא יכולים לעשות לי את זה!!!", צרח
דודו בעוד גבי קינח את אפו בעזרת מטפחת דמיונית. "חייבים
להודיע לכולם!!!", הוא צרח, ופרץ בברוטליות אל חדר ההלבשה של
האולפן, לא לפני ששכח לפתוח את הדלת ואיבד את ההכרה לשעות
מספר. נולי מיהרה להתחבא מתחת למיטה, בעוד בץ החביא את מבושיו
בעזרת שריונו המסוקס. "דודו, כוס רב רב רבאק, אני אפתח לך את
האמא!!!", צרח הצב החביב, בעוד נולי מסננת לעצמה קללות באמהרית
מתחת למיטה. דודו מיהר להגן על כבודו, והסתער על הצב כשמברג
משונן בידו. נאלצתי לעמוד בין דודו לצב האלים, כדי לשמור על
השקט, אך ללא הועיל. בץ נגס ברגלי, בעוד דודו מושך לי במחושים,
ונאלצתי לנוס על נפשי. דודו ובץ הלכו מכות למשך תקופת זמן לא
מבוטלת, ונולי עמדה בצד ועודדה את בץ, תוך כדי שניקרה בעיניו
של דודו מדי פעם. בסופו של דבר, גבי עמרני הרגיע את המהומה,
והזכיר לדודו שיש עניינים חשובים יותר לדון בהם. דודו הסכים,
ועזב את הצב לנפשו, תוך כדי שבץ העיר הערה שנונה לגבי מגבלותיו
הפיננסיות של דודו. אוזה, שהתאוששה בינתיים, נכנסה אל החדר
לשמע ההערה השנונה, פרצה בצחוק מתגלגל ועד מהרה מתה משבץ
פתאומי שפירמט לה את המוח. "נולי, בץ, מבטלים את פרפר
נחמד!!!", צרח לפתע דודו בעודו מתעלם ממותה הפתאומי של אוזה.
באותו רגע בדיוק פרץ לחדר בסערה פינגי, דרך על אוזה, נפל על
הרצפה, ואיבד את ההכרה למשך שעות מספר. "בשם דליק ווליניץ,
פינגי, מה אתה עושה פה?!", צרחה נולי לאחר ששבה אליו הכרתו.
"חשבתי שאתה בשליחות הטלוויזיה החינוכית לעירק!!!". פינגי,
ששכב על הרצפה, סימן לנולי תנועה מגונה באמצעות הרגל השמאלית,
וקם מיד. "ילדים עירקים מטומטמים...", מלמל לעצמו פינגי.
"מאיפה לעזאזל עלה להם הרעיון לבשל פינגוין?! בכל מקרה, נאלצתי
לעזוב לאלתר". דודו השתיק את פינגי באמצעות אגרוף מהיר לעין,
ופינגי נפל שדוד על אוזה. אוזה התעוררה בבהלה מהשבץ, קיללה את
פינגי במרוקאית, והעיפה אותו מעליה. כך ישבנו לנו, אני, הצב,
האפרוח, האווזה, הפינגויין, הדודו והגבי עמרני, ודנו בכובד ראש
בסוגייה. לאחר מחשבה מעמיקה והצעות שונות ומשונות (אני הצעתי
להעיף את הצב הפסיכופט וכמעט שילמתי על כך בחיי), הוחלט להשתלט
על משרדי הטלוויזיה החינוכית ולהחזיק בעובדי הטלוויזיה
החינוכית כבני ערובה, עד אשר יימלאו דרישותינו. תוכנית זו לא
צלחה, בעיקר משום שהתברר שלטלוויזיה החינוכית אין משרדים אלא
בית שימוש, וכי העובד היחיד שם הוא אריאל זילבר הידוע לשמצה,
שיושב לו בבית השימוש וכותב רעיונות מפגרים לתוכניות שבחיים לא
יצליחו להביא יותר מחצי אחוז רייטינג, אם בכלל. ניסינו עוד כמה
דברים, כמו לחבל בצילומיה של "רחוב סומסום", התוכנית המתחרה,
לשלוח מכתבים בעלי תוכן אלים ביותר לאריאל זילבר (הידוע
לשמצה), ולהכריח את דודו לגלח את שפמו, ללבוש שמלה, ולשיר את
השיר "הילד הזה הוא אני" עד עילפון. לא היה ברור איך בדיוק
פעולה אחרונה זו תעזור למנוע את ביטול התוכנית, אבל אין ספק
שזה העלה את המורל. הפעולה האחרונה שניסינו היתה לקשור את אוזה
אל האולפן ולא להתיר לאנשים הרעים מהחינוכית, ובראשם חסיה
ורטהיים, להרוס את האולפן. משום מה, צעד זה לא הרתיע את אנשי
החינוכית, ואוזה כמעט ושילמה על החלטה נועזת זו בחייה. למרבה
הפלא, לאחר חודש ורבע של תרדמת, אוזה חזרה לכושרה.
וכך, למעשה, עם החרבו של האולפן, תמו נסיונותינו למנוע את
ביטול התוכנית, והלכנו איש איש צב אווז שבלול אפרוח משופמם
תימני לדרכו -

דודו - לאחר סיום התוכנית, דודו שב מושפל ועצוב לביתו אשר
בירוחם. הוא נהרג שנה מאוחר יותר בביתו, לאחר ששם יותר מדי
תרכיז במיץ הענבים שלו, מה שגרם באופן לא ברור לפיצוץ עז
שהחריד את ביתו. זה מה שאוזה אמרה למשטרה, בכל מקרה.
גבי עמרני - גבי עמרני, למרות שלא היה חבר בצוות "פרפר נחמד",
לקח את סיום התוכנית קשה מאוד, והתאבד שנתיים מאוחר יותר. הוא
זינק אל הכביש ונפגע על ידי משאית של תנובה בה נהגה אוזה.
בץ - לאחר שלוש שנות אירוסין לנולי, בץ עמד לשאת אותה לאפרוח
בחדר אפלולי ונידח בעכו. אך בץ לא זכה להנשא לה - לאחר שדרך על
הכוס, אירע פיצוץ קטלני בו נהרג בץ באופן מיידי. אוזה סיפרה
מאוחר יותר למשטרה שבץ היה אלרגי לזכוכית.
נולי - 4 שנים לאחר תום התוכנית, נולי נפטרה בשיבה טובה בעודה
עדיין אפרוח. היא נפטרה בעוד אוזה מסרקת את נוצותיה באמצעות
גרזן משונן.
פינגי - גופתו של פינגי נמצאה בתוך המקפיא של אוזה, 5 שנים
לאחר תום התוכנית. אוזה מסרה כי הוא התגעגע הביתה, והיא ניסתה
לעזור לו. היא נכנסה לכלא על הריגה בלבד, והועפה משם שנה אח"כ
על התנהגות טובה מדי, שעיצבנה את שאר האסירים.
אוזה - 6 שנים לאחר תום התוכנית, ואוזה עדיין מסתובבת חופשיה
ומסוכנת מתמיד.

ואילו אני? אני מתפרנס בקושי מחלטורות דפוקות כמו לספר לאנשים
את הסיפור המסריח הזה באתרים באינטרנט, למה השכלה אין לי, אני
חי בפחית אר סי קולה בסביון, החייים בזבל. יש דיבורים על לעשות
"פרפר נחמד - הדור הבא", אבל זו רק שמועה עקשנית שאוזה מפיצה
בשביל לעורר מהומות בטלוויזיה החינוכית. בפעם הבאה אספר לכם על
הפעם שעפרה גילתה לבץ על נפלאות הקוקאין. אבל זה כבר בפעם
אחרת. להתראות חברים שלי! כוס רב רבאק עכשיו תשלמו או שאני
מפוצץ פה משהו.