יום אחד החליט אדם לבצע היתאבדות .
לפי הסיפורים מחכות לו בשמיים 70 בתולות. (על הכייף כיפק).
הוא ניגש לברר אצל המטיף במיסגד מה עליו לעשות.
כאשר היגיע תורו הוא ניכנס למישרד המטיף. מימולו ישב איש זקן
עם זקן ארוך לבוש בלבן עם חיוך על שפתיו.
מאחורי המטיף היו תלויים על מסמרים שניי מפתחות בצבעים שונים,
אחד כחול והשני אדום.
לאחר שהמטיף איחל למתאבד הצלחה גדולה וכמובן סיפר לו על
הבתולות שמחכות לו, לקח המטיף את המפתח הכחול ונתן למתאבד .
אמר לו זהו המפתח לשער "גן עדן" ושוב חייך המטיף.
המתאבד לא היה טיפש, כמו שאומרים, ושאל את המטיף לפשר המפתח
הנוסף, המטיף הוריד את חיוכו המטופש וענה למתאבד,
זה המפתח לקופה, לתרומות של הציבור.
המתאבד הישתהה והחל לשאול - ואם החליפו את המנעול למעלה איך
הוא יכנס ל"גו עדן".
ענה לו המטיף שזה פשוט מאוד, האחרון שעלה השמיימה זהו -
"מוסטפה" אתה ניגש לשער וקורא לו הוא כבר יפתח לך.
זה כבר לא מצא חן בעיני המתאבד החכם, אז הוא אמר למטיף הזקן
תראה, אני לא מכיר את "מוסטפה". היות ואתה מכיר אותו טוב, אני

מציע שאתה תלך במקומי להיתאבד, קח את המפתח הכחול ואילו אני
אשמור על הקופה היפה ואני כבר אכניס את המפתח האדום לכיס.
"כיף"... המטיף היה המום.

כדאי לכל מתאבד עתידי לקרוא סיפור קצר זה יש בו משהו פשוט
ונכון אל תהיו תמהיים.