הבל וייס / בדירה |
כל-כך הרבה ילדים
מתו, כדי שאוכל לקבל קצת אהבה
כל-כך צעירים
עוד לא נולדו.
כל-כך הרבה שדות
נחרשו, כדי שאוכל לקבל קצת אושר
ירדו להם בצינור
ושוב היטמרו להם עד החך.
הולך, לפעמים
הולך לאיבוד
בדירה שלי.
ונהרות שטפו
ומלחים נחצבו
ועמודים קובעו
ועצים נכרתו
ולילות בלי שינה
וכדורים נבלעו
ואין תזוזה
חוץ מכולם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|