השמיים שקופים ועמוקה הדממה;
הקשבתי לאלם, לקחתי נשימה,
בדממה מתנשמת... היה שקט,
רק קול לבבי רחש לי שיחו;
גילה לי את מכאובו.
בשקט הזה היה ראוי לקשור לך כתר
ולתת לך כשי את אהבתי המיוחדת,
לתת לך ת מבטיי שנשקו לשיערך,
לתת לך את נשיקותיי שהרטיטו גופך
אך, קול לבבי רחש לי שיחו;
גילה לי שכבר אינך בתוכו; נותר לבדו.
07/01/06 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.