"במלחמה הזאת אני אפסיד...", הוא אמר לעצמו וקם (בלי חשק
מיוחד) מהמיטה. הוא לבש את חולצתו ואת מכנסיו. הוא לא שכח
להכניס את החולצה לתוך המכנסיים כדי שיראה טוב ("היי!", הוא
אמר לעצמו, "אני נראה רזה יותר ככה"). כאשר סובב מבטו לעבר
הראי (לבדוק אם באמת הוא רזה יותר), ראה אותה. היא הייתה
שחורה, קטנה, מרובעת והדיפה ריח טוב של עור אמיתי. "אולי היא
הייתה שם כל הזמן?", שאל את עצמו. הוא השמיט את כתפיו ולקח
אותה לעבודתו המשעממת. "תמיד רציתי להיראות כמו ג'יימס בונד",
אמר במילמול לא מובן.
היא הייתה לא כבדה במיוחד, אבל לא קלה במיוחד. ממש במידות
הנכונות. הוא לא חשב לשניה לפתוח אותה. מאיפה לו לדעת מה יש
בפנים?
הוא הגיע לעבודתו עייף מהרגיל. "זה יהיה יום ארוך" הוא מלמל
לעצמו. "מה?", שאלה הג'ינג'ית המעצבנת שעובדת לידו. "כלום",
אמר לה, "כלום".
הוא היה סוכן ביטוח זוטר באיזו חברה לא מצליחה במיוחד. היו
קיצוצים ופחד כי יפטרו אותו, אבל מצד שני, לא היה לו איכפת...
במילא הוא לא עושה כלום.
הוא ישב בלי מעש כבר כמה שעות. בגלל שהיה עייף הוא החליט,
באומץ לב, אפשר לומר, להכין לעצמו קפה (אכן הייתה מכונת קפה לא
רעה בעבודתו).
כאשר חזר למשרדו, ליד הג'ינג'ית המעצבנת, הוא ראה אותה שוב.
היא עדיין הייתה שחורה, קטנה, מרובעת ועם ריח טוב. רק הפעם היה
בא משהו שונה במקצת. הוא החליט להסתכל עליה כמה דקות. כעבור
דקות ספורות ראה עליה משהו מוזר שלא היה כתוב עליה לפני-כן.
"פתח אותי", היה כתוב. הוא החסיר פעימה, ועד עכשיו הוא לא מבין
למה. הוא הסתכל אם הג'ינג'ית המעצבנת שעובדת לידו נמצאת. הוא
שמע את צעקותיה ממכונת הקפה. היא כנראה התעייפה במקצת, והלכה
להכין לעצמה לשתות.
הוא פתח אותה לאט לאט. "זה כמו בסרטים" הוא אמר לעצמו. אור
נפרץ ממנה. "זה ממש כמו בסרטים", אמר שוב. נראה כי כל העולם
עומד בדום. אפילו לא שמעו את הג'ינג'ית המעצבנת (הוא זוכר רק
פעם אחת שלא שמע אותה, וגם זה בגלל שהיא הייתה חולה).
הוא היחיד שהצליח לזוז באותה שניה. ככה הוא חושב לפחות. הוא
ראה את הבוס שלו באמצע גירוד באף, ואת החבריו לעבודה עומדים
בפאוזה של צחוק, כי למישהו נשפך קפה על המכנס. ואז הוא ראה
אותה, עומדת, ליד מכונת הקפה. הוא ניסה לתת לה אגרוף, אך לא
הצליח. הוא הבין כי הגיע זמנו. הוא הלך לקראת האור ונעלם.
עכשיו הוא כאן, יושב עם עוד כמה כאלה שמצאו אותה. יש פה מישהו
שמצא אותה באמצע הרחוב. יש כאן גם מישהו שמצא אותה ליד חנות
ספרים משומשים. אבל השיא הוא זה שמצא אותה בתוך הרחם של
אישתו.
אולי גם אתם תגיעו לכאן. מי יודע? ואם אתם באים, תביאו איתכם
איזה מישהו מעצבן. אם היא תהיה ג'ינג'ית זה מצויין. כולם כאן
נחמדים מידי.