מבט זריז על שכבה שמקיפה אותו
גורם לי לעניים אדומות.

הקלות.
נמאס לי לשמוע זה הכל הקלות.
אתם עצלנים מלהתמודד עם דברים לבד.
ועדות שאומרות שחמישים אחוז עושים זאת כי יש קצת כסף ביד.
המספרים הם בעלי הרבה משמעות,
שאתם במינוס זה פתאום לא נראה כל כך פשוט.
שייקחו לכם בית ותחיו באוהל שייקחו לכם חופש ותצאו לפרנס,
אז תעריכו מה שמנסים לתת לכם.
זה דור מפונק, דור שנגרר, דור ששורד כל יום.
אין לו אמת אין לו תרבות,
אין אידיאולוגיה ואין משמעות.
אחד בפה ואחד בלב,
אחד שונא ואחד אוהב.
אבל שהוא שונ(א)ה
זה מלווה בכאב לב.
הכל כל כך מזויף,
כולם כל כך מתאמצים
להיות "כמו שצריך",
להיות כמו שכולם רוצים.
מנוונים לעצמם כל אמונה עצמית.
מוותרים על דעתם כדי להרגיש חלק מתבנית.
אותו רוטין בחייהם העלובים.
זה יתנקם והם לא רואים.
דור הולך ודור בא, והשמש לעולם תעמוד.
בדור הזה השמש תטבע
וחיים לא יתרחשו פה עוד.