תרגיל בכתיבה בסגנון סיפורי גיבור-יחיד-פותר-הכל.
חשוב לי לקבל תגובות עניניות.

רונלד הצטמצם ככל יכולתו במקומו מאחורי הספסל. הוא כרע על רצפת
הכנסייה, רגליו צמודות אל חזהו וראשו מתאמץ להצמד אל ברכיו. בו
בזמן להצליח ולקלוט את המחזה המזעזע והמרתק שהתרחש לנגד
עיניו.
הוא חש חשוף כמו עכבר המתחבא בשולי השטיח, בחדר מלא חתולים
מורעבים.

על הבימה שבמרכז החדר הצטופפו הנזירים, ידיהם מגואלות בנוזל
השמנוני שנשאב ממיכל אבן בקצה הבמה. הם משחו בשמן הצהבהב את
גופה של הנערה ומבטיהם נעוצים היו כמדומה בידיהם שלהם, שקועים
בטראנס מפלצתי שרק אקורד צורם אחד יכול לבוא בסיומו.

רונלד לא היה בטוח אם קודם שמע את הנשימה או קודם הרגיש את חום
הגוף. הוא הפנה ראשו לאחוריו, אך בטרם הספיק להשלים את הסיבוב,
הרגיש כאב צורב כאשר אלת מתכת מבריקה הוטחה באלימות בלחיו
השמאלית, מעמעמת את ראיתו ומחמיצה בסנטימטרים ספורים את ארובת
העין. אנקה נמלטה מפיו שעה שהידיים חשו להגן על הפנים ומיד
ניטחה מכה נוספת לתוך הסרעפת שלו, החשופה עכשיו. תוקפו היה
מיומן בשימוש באלה ומובן מאליו היה שאינו מנסה להמם את רונלד
או להוציאו מכלל פעולה. מטרתו היתה אחת - הרג. האלה הוטחה
בשלישית, פוגעת בעורפו של רונלד ושולחת אותו בצעקה רמה אל רצפת
הכנסיה הקרה, חזהו שטוח אל האבנים הצוננות.
הטקס מסביבם נפסק, ובדממה שהשתררה נשמעו רק נשימות הביעותים של
הנערה העקודה וקולות ההתפתלות של רונלד. התוקף לחץ בברך אחת על
גבו והניח את האלה מתחת לסנטרו, אוחז בשני קצותיה. רונלד נאנק
והתפתל כשהבין מה עומד לקרות. ברגע שירים התוקף את אלת המתכת
ינעץ מוט הברזל בפיקת הגרוגרת שלו. גם מתוך העירפול בו היה
שרוי הצליח רונלד לתהות, האם יחנק מלחץ המתכת בצווארו, או
שפיקת הגרוגרת שלו תקרוס ותישבר, סותמת את קנה הנשימה שלו
ושולחת אותו אל מותו, כשהתמונה האחרונה לנגד עיניו היא מראה
האשה הצעירה, מבט של פחד איום בעיניה, נשקפת אליו בין רגלי העץ
של ספסלי הכנסיה.