סנופקין נזרי / ספור חיי |
בית יפה בין שדות נצחיים
ובדידות עצומה שאוכלת לאט
העיר רחוקה הלילות כאן שקטים
האושר מגיע תמיד בכמעט
כלב לבן שאיתי כבר מזמן
יחד נרוץ אל אופק כבוי
השמיים יבכו כמו ילד קטן
בין חומות של יאוש אין לי סכוי
אדמה יבשה מכוסה בזרדים
אאסוף אותם אדליק מדורה
הלילה ממגיע נופלים כוכבים
הירח מלטף נפשי השבורה
בית יפה מצופה בסדקים
דלת חורקת צליל מעציב
ככה בדיוק אני מפסיד את החיים
כמו עץ מזדקן שלא יחווה עוד אביב
בית יפה בין שדות נצחיים
ובדידות עצומה שאוכלת לאט
העיר עצובה הלילות כאן שחורים
האושר לא הגיע אף פעם
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|