מיצי אבודה / השקיעה |
הן רק שני עיגולים חלולים
אתה זורק מילים לאויר
אך הן הבל, ודוהות,
ודוהות.
מאסתי ברגשות כוזבים
ובהליכה אל עבר זריחה - הרי זה מסלול
שאינו נגמר בצד הזה
של השקיעה.
אלוהים, אני רוצה לשקוע
הכבדות, הו! אני מרגישה
אפול כמו אבן אל הקרקעית
אהיה רק הבל, ואדהה,
ואשקע.
6.1.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|