מחוות היופי אל השמש
להסתיר פניה בצעיף שקוף
במערומיה היא בושה כי נכוותה להאיר
כמו שבועה נושנת טיפות החול המדברי
קרירות כמעיין הנצח ופניה זכים ללא מבט
מחוות היופי להרוג אותך עיקש
בגופתה זרמי הנחלים מכל העולמות יגבילו
דרך עורקים חמים ומפלסים
ראשך עדין בכף ידי הנח ענני
לו הרגתי רק מעט הוא דם קלוש במכאוביי
לו רק מעט ממך
וכבר הנצח מכתיב כתבים מכתבים של סתרים
בצעיפים מצעיפים
ענני
התחננתי
את המוות בשאלתך השלישית
מחוות היופי תתן בך עוז למעשה ממעשה
כי אין אלימות בעולם
עולם יפה הוא העולם
ולא רע
הנה לנו ענף גלדיולה
כמעשה שלומית
כך יעשה לחפץ בעיקרינו יהרג ובל יעבור
נשלח בו אש חיה
שכך היו ידינו
בנויות