ארנון ארזי / כששטנו שנינו בנהר |
בינות לערבי נחל מהורהרים,
הולך ומתחזק לו
שטף המילים -
כי זהו שיר דולף
ומטפטף
ומטנף
את הרצפה
בזכרונות ומים
ובין פיסות שמיים
כל מילה גורעת
מהירח שלי ושלך ודומה שכבר הגענו
לבריכה השקטה שאחרי
המפל המתגשם
בכבדות.
החוף מתרחק
במעגלים הולכים וגדלים;
זה הזמן לנשום נשימות אחרונות,
כי כבר אין בסירה מקום לרגליים,
לא כל שכן
לאויר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|