לאורו של ירח נעלמת
עוד מילה אני כותבת
מביטה בה והיא הולכת
את ראשי אני מסובבת.
הנה אנחנו צרורים בצרור החיים
נעלמים לנו לאט, לא מפחדים
הנה אנחנו מחייכים חיוכים מזויפים
מודים לא מודים, שוכחים חיים.
אור בוהק, ירח מסתתר
עוד צעד, פחות צעד, אתה בוחר
מה אמרו עלייך אתה דואג לברר
שחס וחלילה לא יגידו שאתה מסתגר.
הנה אנחנו צרורים בצרור החיים
מחייכים חיוכים עגומים
הנה אנחנו נעלמים, לא מפחדים
שוכחים לומר תודה, חיים שנשכחים.
הכל חשוך הלילה
הירח נעלם
הכל נדם
הכל פחות כואב הלילה.
הנה אנחנו צרורים בצרור החיים
נעלמים בתוך חיוכים מזוייפים
הנה אנחנו לא פוחדים, ושוכחים
לא אומרים תודה, אנשים טיפשים. |
