|
עת כלואה חשה בביתה חשבה בליבה אישה:
נח לי אלי, ציפור נפשה לקרוא דרור ביקשה.
לילה-לילה בעלה החצוף
ריחף כפרפר לצוף.
עת אמר לה לעוף נשמתה דרך החלון פרחה.
|
|
|
"אני לא צוחקת
עליך, אני צוחקת
איתך" היא אמרה
לי.
"אבל אני לא
צחקתי" עניתי
מצידי.
-פרקים נבחרים
מסיבות מרכזיות
לפרידה שלנו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.