אף אחד לא יכול  להגיע לקצה החותם עם הלשון
אבל אני כן.
אף אחד לא יכול להתגלגל במורד הגבעה
אבל אני כן.
ואף אחד לא יכול לשחות בחול
ואני, אני כן יכולה.

כולם שחו באגם שליד בית העץ הקטן
בשעות המוקדמות של היום.
כולם רצים וקופצים ישר למים וגם אני.
אך שנייה לפני הקפיצה קפאתי במקומי כעץ זקן שאינו יכולה לנוע
והסתכלתי על כולם, איך הם בתוך המים משנייה לשנייה
משחקים ומשתעשעים
ואני פונה אחורה ויושבת על סלע קטן רחוק מהמים ובוהה.

עיניי ננעצות באוויר ללא תזוזה
ובראשי מתחוללות מחשבות על המחזה.

אף אחד לא יכול לרוץ בשתי דקות מהגבעה הירוקה לביתה של גברת
אהרונסון
ואני כן.
אף אחד לא יכול  לקפוץ מהמדרגה התשיעית בבית הספר
ואני כן.

כולם יכולים לגעת במים
ואני לא.

אימא אומרת שלכולם יש פחדים
וגם לי יש פחד, פחד ממים.