לליב סיון / אורבניה |
כל המכוניות צופרות
אדום
אין לי רגע אחד
של נחת. שוב
אין חניה.
הקרנת בכורה
אני כותבת עצמי
אל תוך סרט
כמה נח לחיות כאילו
מישהו אחר מחליט עבורי.
אני מתכסה חורים.
כל הספקות נוקבים בי
...
יש מקומות אחרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|