|
הגעגועים
שחונקים את הגרון
כאילו מישהו דוקר עם עיפרון.
העיניים
שאוגרות את הדמעות
והניצוצות בפנים, אז קשה לראות.
הכאב
שאת הלב קורע
והוא דופק בפנים, הוא מתגעגע.
האור
שבקצה המנהרה
שנעלם בתוכי לתקופה קצרה.
החיוך
שעל הפנים מרוח
מרגיש שהוא צריך קצת לנוח.
המבט
עם ניצוץ של היסוס
מרגיש קרוע וכל-כך הרוס.
היד
שכבר לא מורגשת
כבר לא מחפשת או ממששת.
הדמעה
שגורמת טשטוש
גורמת ללב את עצמו שוב לחוש.
והלב
שהוא אמיתי בהחלט
גורם לי שוב הרגשה של אמת. |
|
|
כולם כבר מכירים
את חוק מרפי
שאומר שתמיד אבל
תמיד פרוסה
מרוחה - כשהיא
נופלת, תמיד היא
נופלת על הצד
המרוח,
יש לי פיתרון,
או להעיף את
הפרוסה ורק אז
כשהיא על הריצפה
למרוח אותה,
או למרוח את כל
הריצפה, ואז
פשוט לזרוק
פרוסות לחם!
שאול מהמוסד,
בהצעה לשיפור
התרבות
הקולינרית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.