היית כאן, כשהחמה עלתה
מהחלון הכל נראה כל כך שקוף
רוקד עם כסאות המטבח, לאור נר זעוף
היית כאן, בצבע סדום
שלפנו מהכיס איגרות ברכה
אבל אותי הכעיס, מצב רוחך המשוגע
כבר לא נוגעת, כבר לא מהדהד
קולך הרך, כמסך מרצד
לחשתי פצעים, לא מגלידים יקירה
מדדתי גשמים, כמו בכי על מות הדמעה
את סולדת מאגדות על נסיכים וקרפדות
אך את שוכחת שהחיים הם מלודרמות מרטיבות
היית כאן, כשהרוח נשב
העצים כולם נשרו כמו עלים חרוטים
בקלסר החוקים נותרו רק חוצצים
היית כאן, ולא חזרת
כשהדלקנו נרות, כבתה האהבה
כאנשים קטנים, היוצאים מן המערה
חיכינו לירח שיאיר במלוא הדרו
כוכבים נופלים המלווים את אורו
מחשבות מתרוצצות לי בראש כמו ילדים קטנים
שואלת אותי אם לא היינו קטנוניים
אומר לך מילה, אטרפד חיבוקים
היום זהו לא היום, צבעי סדום שולטים
היית כאן, שכחת מי אני
היית כאן, לפני שעזבת אותי |
