הקשת בענן משרה אור צבעוני בוהק
ציפור לבנה עפה, ואני שותק
פריחת האירוסים מתעכבת
אביב באופק, פריחה משכרת
מלונה, כלב קשור
מעוף הימים שאבדו
ילד, פיו פעור
עלה אילם, עצים ששועבדו
רקפת בענן, צורה מתחפשת
שלג הזמן, מכסה את המזחלת
הילד שבך, הבגרות הטמונה
כל אלה עזבו, פורקן מנוון
מלאכית, מרד מלאימה
עששית, בלילה מופלא
האור מתעמעם, הרגש בוער
גחלי המרות, נשטפים בגל זוהר
זפת הגג, סותם את ישועתה
נשמה מסובכת, כלואה בתוך עצמה
סוגרת החדרים, חוסמת עורקים
מתכנסת בתוך עולם עשוי פחדים
והרגע הנשכח, שמציץ מתוך הדקות
מחפש את השקט שהרעיש את המנוחות
הוא יוצא, משחק בעפעפו, קורא בשמה לשווא
היא עומדת, מערבבת שיערה, הוא מאוהב |