יום אחד ראיתי סרט תיעודי
על מקרה מחריד ועם זאת יחודי
של שני חברים בבית ספר תיכון
שהחליטו בוקר אחד לזעזע את ההמון
אז הם קנו תחמושת, רובים ויצאו לדרך
חדרו לספריה והתחילו לרסס בערך
את כל מי שהם ראו, ופגשו והכירו
ובין מחסנית למחסנית מבטים אחד לשני העבירו
ובסוף הם התאבדו בירייה לראש
ואת הכל הם עשו בלי קושי, בלי לחשוש
מהמשטרה, או המורים, או המאבטחים הנחמדים
הם פשוט עשו את זה, שחטו בדם קר 11 ילדים.
ואז הבנתי את המשפט "תסתכלו עליהם ותראו אותנו"
לכל אחד יש נקודת שבירה, את זה תמיד ידענו
פשוט להם היה פיוז קצר יותר, הם נשברו יותר מהר
כולנו פוחדים מלהיכשל, או לבית ספר לאחר
אז תגידו לי עכשיו, תאמרו לי ברצינות
האם יש בכם רצון לגרום למישהו אחר למות
וכל זה בגלל שהוא קרא לכם מטאליסט או פריק
צפונבון, הומו, פקצה, שמן, דב, מכוער או גיק
ותוכלו בלב שלם, לישון אחר כך בלילות
בלי לחשוב על ההורים, על האחים והאחיות
שיבכו כל הלילה על הבן שלהם אבד
רק בגלל שהוא היה קצת לא מספיק נחמד. |
