שמיים רגילים מעל נוף לא מצוי,
(או שמיים יוצאי דופן מעל גבעות רגילות)
הילכתם שם חבוקים, את והנער.
פצע פעור בחזהו, מיתריו חלושים,
נצמד לחיקך לינוק חלב חמלתך.
מבטו תר מעונה אחרייך
ואת עונה: אולי זמן ירפא מתוק.
ולמרות הקושי המשכת לפלס מילים
ולא הרפית מידו של יופי
ומי האש לא שרפו ועברתם בחורבה
ולא שלחת ידך אל הנער. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.