כגרזן מושחז הבוקע גזע עץ
חותך משק כנפיו כחץ
צבעי חום לבן נבלעים
על רקע מצוקים הרריים
כתם צהוב בראשו
כשמש קטנה על גופו
טפרים שחורים מושחזים
את קצה רגלו מקשטים
היונה השלווה אט דאתה
לא השכילה לא נתנה דעתה
לרשע שהמתין כך בשקידה
תכנן מעשהו בקפידה
עוד רגע קט
ומבעד לענן הלבן שנע כנרדם
נוצות צרחות וגם דם
תפס הוא את קרבנו התם
ומוסר השכל אומר:
רחף, דאה, חלום
בלי זה אין טעם להגיע הלום
אך תמיד אי שם בעולם
ממתין לקורבן רשע נעלם.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.