חלק 2 מתוך המסע הפרטי שלי לעזאזל.
בדרך לעזאזל עברתי בארץ ההיפך.
פגשתי שם באיש ירוק, גבוה וחסון. הוא נראה לי קצת מוטרד אז
עמדתי מולו והבטתי בפניו המופנות ארצה, כאילו שלא רצה שאראה את
עיניו.
- מזהה עמוד?
באופק זיהיתי. היה תלוי עליו איש ירוק אחר. קטן יותר.
- פתח שעון.
פתחתי, לא היה שם כלום.
- בזמן הבא, רצת-נגעת-חזרת. מובן?!
הבנתי.
- שלוש שנים. זוז!
אז רצתי, נגעתי וחזרתי.
כשהגעתי חזרה הוא כבר לא היה שם.
אז המשכתי בלי לומר שלום.
שלום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.