ילד קטן, חמוד.
שיער בלונדיני קצת נכנס לעיניים. עיניים גדולות כחולות,
ומשקפיים.
נורא יפה, אבל ביישן קצת. סך הכל בן 4 וכבר צריך להתמודד עם
העולם. אז אין לו בטחון מול ילדים אחרים. אז קצת קשה לו לשחק
עם כולם, הוא מפחד.
על זה לקרוא לו בשמות? להעליב ולהחליט ש"איתו לא משחקים" הרי
מה זו אשמתו, שהעולם כל כך גדול והוא קטן?
מכאן מתחיל עולמו הנפשי של הילד. ואם כך מצבו יימשך, צופה אני
עתיד עגום. מלא כשלונות: בחברים, באהבה, בתחומי החברה.
לעד יוטב לו לבדו, למרות כי "לא טוב האדם לבדו" זו עובדה.
על זה אין לדבר. כי מילדים אין עם אכזר יותר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.