הוּכַח
שֶׁנִּתָּן לְלַמֵּד בַּבּוֹנִים אוֹכְלֵי יָרַק
לִשְׁתּוֹת דָּם שֶׁחֻמַּם
לְמַעֲלָה מְסֻיֶּמֶת
בִּתְנַאי שֶׁיִּהְיֶה זֶה תַּפְרִיט
שֶׁל מָנָה אַחַת
הוּכַח
שֶׁגַּם אֶת הַלָּבָה הָרוֹתַחַת
אֶת גַּעַשׁ הָאֶבֶן הַמֻּתֶּכֶת
נִתָּן לְכַבּוֹת
בְּמִלָּה אַחַת שֶׁל מַעֲנֶה רַךְ
הוּכַח
שֶׁבָּאָרֶץ הַחֻלְדּוֹת, סְנָאִי
יָכֹל לַהֲפֹךְ לַמֶּלֶךְ
(וְיַפָּנִי לָאִינְדְּיָאנִי)
בִּתְנַאי
שֶׁדּוֹבֵר אֶת ש-ְפַת הַמָּקוֹם
הוּכַח
שֶׁנִּתָּן לְדַבֵּר אֶל הַמֵּתִים
בְּתֶדֶר מְסֻיָּם, בְּכָל שְׁעוֹת הַיּוֹם
(זוֹ גִּרְסַת בֵּטָא, לָכֵן זֶה לֹא סוֹפִי)
הֵם עֲדַיִן לֹא עוֹנִים
הוּכַח
שֶׁאֶת סַמְבַּטְיוֹן לִבַּת רִגְשׁוֹתַי
הַנָּח בְּשַׁבָּת - אֶפְשָׁר
לְכַסּוֹת בְּטוֹנוֹת שֶׁל חֻלִּין
אַךְ הוּא יַמְשִׁיךְ לְפַעֵם שָׁם בַּחֹשֶׁךְ
וּלְעוֹלָם לֹא יֶחְדַּל
15/3/06
|
