טיפין אדג' / שנינו. [והיא] |
עוד סוער הליל,
עודי חוזר ושואל
את שטעמה רוחי בנפשך
שתי ידיי אוחזות גופך,
וצלילי קולי בוקעים מתוכך,
כשמחליקות אצבעותיי על צווארך
יחד נשב, נחייך
אל עולם גדול קטן
הנשקף מתוך עשן לבן
בלילות סערה
אל מול אור הלבנה,
הותרה אהבה מכלאה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|