עשן לבן מפסגה של הר.
עשן שחור עולה מהר אחר.
בעמק ירוק, בין שני ההרים,
אני נותן לדלי ליפול אל תוך באר.

הצבאות יורדים בצבעים שונים
והמים עולים מתחתית הבאר.
זה יורה בזה, זה יורה גם בו,
זה הורג את זה ואז את עצמו.
הטירוף פה שולט והכל אדום;
כדורים ורובים מוטלים חסרי חיים,
חיילים במדים, חיילים בלי בגדים.
זה עולם אחר - ליד הבאר.

החבל נקרע והמים נופלים,
צימאון וטירוף מחוץ לגדר.
אוכלי נבלות מריחים מפקד,
שעכשיו מצטער שאין לו באר.

הרבה זמן עבר ועדיין בוכים,
זהו יום זיכרון שאותו אני זוכר.
בזמנים קשים אני לשם חוזר
ונותן לדלי ליפול אל תוך באר