אף אחד לא יודע שאני בהריון רגשי.
אולי זה מתפתח ברחם, אולי רק בראש.
הרופאים לא מעידים על מין היילוד
למעשה, אינם יודעים אפילו את זנו.
ואמא אומרת שככה זה ושכולן מגיעות לתקופה הזו
שבה זה מרגיש שאת מתנפחת וההורמונים עושים בעיות
אבל זאת לא ההתנפחות וההורמונים נרגעו כשנרגעתי אני עצמי
וזו לא תאווה לגלידת מלפפונים או לחביתת שוקולד.
זו הדמות הנוספת שעולה מתוכי ומציגה עצמה תחת השם "אישה"
וכל ההסברים שלה שיבוא היום ואבין שהיא חלק ממני לא
יצילו אותה מהנסיוניות הכוזבים שלי לחנוק אותה.
היא מתעוררת באמצע הלילה מדאגה כלכלית
והיא מעלה בי פחדים שלא חוויתי כעוצמתם מאז
שפחדתי ממפלצות מתחת למיטה.
היא מחדירה בי תחושות אשם על שאיני רוצה משפחה משלי
והיא משננת מילים יפות ומנומסות בשביל לרצות זולתי.
אני רוצה להפיל אותה, שתבין שלי לא מפריעים
באמצע החיים עם הגיון ותחושות אמהיות ושאיפות קרייריסטיות.
אף אחד לא יודע שאני בהריון רגשי
ושאני
ברשימה הממתינה לגרידה.
או לכימית.
מה שיתפנה קודם.