לפעמים אני חושבת
איזה עולם טוב היה יכול להיות
עם הכל היה צבוע ורוד
פרחים ורודים, פרפרים ורודים
שמיים ירח וגם כוכבים

ואז אני נזכרת שלמעשה
בעולם כמו שלנו שכזה
הכל בצבע שחור
קודר!
אפור!
אפל!
אני עצובה
כי אין צבעים ורודים
שאותי ישמחו
וגם את כל הילדים

כשהייתי קטנה אמא אמרה
שאני אהיה גדולה ולא אלך לצבא
שכבר לא יהיה מלחמות בבגרותי
ושבכל מקרה עדיף שירות לאומי

וכשהגעתי לתיכון אבא אמר
שיכול להיות שתהיה מלחמה מחר
ואני פחדתי ובכיתי נורא
אסור שזה יקרה זה איום ונורא!

ועכשיו תראו איפה אני היום
עושה שמירות במקום לחלום
שמה אפוד ונשק ארוך
שגורם לי לרצות את המחסנית לדרוך
אל תוך הפה לדחוף
ולמעוך
את ההדק
ולמות.

אם רק העולם היה צבוע ורוד
ולא הייתי צריכה לעשות שמירות
ולא היו עוד מלחמות
הכל היה נחמד מאוד