אני מרגישה שהריקנות
בולעת אותי.
פותחת את פיה
ומלקקת אותי.
שיניה של הריקנות
נוגסות בי,
מכאיבות לי.
שפתותיה של הריקנות
נושקות בי
חושבות,
עם איזה רוטב
טעים יותר יהיה
לבלוע אותי.
ואני?...
אין אני.
הייתי כאן לתקופה קצרה
נשמתי קצת
אהבתי פעם אחת
אין יותר מה לספר אודותיי
אין יותר מה....
הריקנות רוצה לבלוע אותי
היא בטח לא תהיה שבעה
מהריקנות עצמה.
אני לא מכילה בתוכי דבר,
אולי רק יוגורט שבי שקע,
עדיין לא מצא את היציאה.
ריקנות?
אם תאכלי אותי,
את מבינה,
עדיין תישארי ריקה.
ריקנות לא מבינה,
ריקנות חושבת
שהיא חכמה.
ריקנות טיפשה.
ריקנות עכשיו
בתוך הריקנות עצמה.