דפנה שהם / קורי זימה |
קשירה.
תזוזות עדינות של ערעור.
שתיקה.
תפיסה.
קשירה.
טווית חוטים דקים-
עבים הם לצד רגלי.
ועיניהם התמימות-
אינן שלהם עוד.
שריטות ממגעו של דבק החוטים.
ואולי הדבק בדמיוני הוא,
אך טוהר השריטות
קיים.
לחשתי לך את לבי.
הכיצד גירשת אותם מעלי?
עיוורון העבר
מהלך בכבדות
על אריגת המשי שלנו-
בעודה צעירה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|