בועז בראל / נטל האהיל |
מגע ידך בין שכמותי
הצמיח זוג כנפיים בשלל צבעים.
וזוג עינייך נפקחות, באמצע נשיקה,
ומחייכות
גולשות במורד ארובות עניי
ממלאות את חדרי הלב,
בכל מה שאי פעם חסר לי.
וככול שאנחנו מתקרבים
אני מתחיל לחשוש.
שמא ואולי, ומה אם?
אבל בסוף השבוע אני חוזר
לאותן ידיים, זוג עניים
ולכנפיים שהשארתי ברישול
על אהיל המנורה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|