כשהבטתי בעינייך
ידעתי שזאת אהבה..
אחרי ימים מושלמים
שאני הייתי אדם,ואת היית חווה
ובבוקר אחד,הכול השתנה
כשבחוץ הכול האיר,ובפנים הכול כבה
הפכת לי לזרה..נהיית לי לשונה
נותרו רק זכרונות ואת אותה התמונה
התמונה שבה אני ואת ביחד מחובקים..
אותן התמונות עם הרגעים הכי יפים
אבל אני לא אבכה עוד
אחרי הכל..
את רק דג קטן, בתוך ים גדול
ואני אמשיך לי בחיים..
ולא אבזבז ימים עלייך
למרות שהמבט שלך רודף אותי
ועדיין מרגיש את נשימותייך
למה את לא עוזבת אותי
ונותנת לי לחיות?
אני משתגע מאהבה
וכבר לא יודע מה לעשות.
תגידי לי את...יש דרך אחרת?
את משחקת לי בנשמה.
ובראשי את מטיילת
ואני אמשיך הלאה
למרות שכואב
אתקדם בחיים
אבל תמיד אשמור פינה בלב!




מקווה שאהבתם..תגובות יתקבלו בברכה