כשאת נוגעת בנקודה העדינה הזו
כה שברירית ופגיעה.
המבט שנפרש על פנייך אומר הכל.
הצלחתי.
"אני אוהבת אותך", אני אומרת, תוך כדי תנועה.
את לא עונה.
הגעת.
"איך את מרגישה?" אני שואלת, רק כדי לאפשר לשאלה להתקיים בחלל
האוויר.
היא לא עונה. רק נושמת.
והעיניים נעצמות, מתרכזות בהנאה,
בנצח הזה,
"הוא לא ייגמר", אני אומרת,
מנסה למתוח אותו
ובמקביל להביט בך,
בנשימותייך.
אני אוהבת אותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|