"יש לי דחק בחזה", אני אומרת לה
זה אוהב.
זה כואב.
וכך נגמר הדיון.
אני חושבת עליו יום וליל אני אומרת לה
את אוהבת.
אני כואבת.
ולא רוצה.
אני אומרת וחושבת עליו שוב
יש לו חיוך חמוד, כזה תמים אני מספרת לה
מאוהבת.
היא קובעת
אולי.
אני אומרת
ומוסיפה שוב שלא רוצה
"זה אוהב".
"את אוהבת".
"מאוהבת". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.