דפנה שהם / יציבות? |
האם לנוע עם האבנים במדרון?
סיבוב אחד ועצירה.
הרגליים עוד רועדות על שלך.
הבטתי בך פורשת כנפיים עבות מעלי.
ריגוש בעיניים עצומות,
הדמעה פותחת את החושך.
פסיעה, התקרבות, פסיעה.
הנחת את ראשי בעדינות על כתפך.
הצלילים שבהם.
הצלילים שבי.
קולך.
הרגליים מחליקות מעל רגלייך.
עומדות כעל הגלים.
קפיצה ונחיתה.
החזקת את אצבעותיי בשלך.
מאזניים עם משקולות הרהורים.
שתיקה.
צעדים יציבים.
דילוגים לפי קצבך, קצבי.
חיבקת אותי.
תנועות רבות לימדת אותי.
אמא,
עכשיו אני רוקדת איתך.
נכתב לאמא שלי,
לכבוד יום הולדתה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|