התחילו כבר ככה
ובכל זאת לא בדיוק
אני מרגיש פער בין להרגיש פער
לפער עצמו
אני מרגיש צער בלהרגיש צער
בלי לבכות
אני בתוך יער ובתוכי שער
סוגר את הפער פותח ככה
בדיוק את הצער כמו כולם
ביער המילים הדומות

המשיכו ככה בערך
כל מחפשי הדרך
אני מרגיש מרחק בין המרחק
הנשחק אצלי למרחק הנחשק
מערך הדרך של משחק המילים
הקרובות

והשאר נשאר בערך אותו דבר
בצומת סיומת החלק שלא נכתב
ולמי משנה שהוא דומה ומשתנה
ואיך מסיימים משחק
בלי הגדרות חוקים וגבולות
ילד מבוגר ששם לעצמו
ואינו זוכר למה ואיך התחיל
אך יודע לרוב סיומת
כמו השאר ובערך