טוני ספר את הדברים שהוא אוהב בעולם: כדורגל אנגלי ולזיין. אחר
כך הלך להתקלח וספר את השערות שנותרו על ראשו. היו לו יותר
שערות בביצים מאשר על הראש. כשהיה נקי ומצוחצח, נכנס למיטה
והלך לישון, בלי לצפות בכדורגל אנגלי ובלי לזיין. כדי להרדם
הוא ספר בדמיון נערות הוואי מלוכסנות עיניים העומדות בתור כדי
למצוץ לו. כשפקח עיניים כבר היה בוקר.

טוני היה מועך נמלים, ג'וקים וחיפושיות. הוא היה הורס קיני
נמלים בכוונה וצולף ביונות עם אבנים חדות. אבל הוא מאד אהב את
גירמו, הכלב של השכנים, והיה מאכיל אותו ביונות. מדי פעם היה
עובר חתול וטוני היה מדרבן את גירמו להסתער עליו. גירמו היה
נענה בהתלהבות, נובח בפראות ומכשכש בזנבו. אבל להסתער לא ממש
אהב. בכל אופן החתול היה נבהל וטוני היה משלים את המלאכה
ומשפריץ עליו עם הצינור מים עד שהיה נמלט בפראות ומטפס חיש קל
על האזדרכת שצמחה בצמוד לשפת הכביש.

יום אחד ישב טוני וכתב שיר:

אזדרכת שלי, אזדרכת
צומחת את ומתארכת
פעם היית שתיל קטן
עכשיו את כמו לוויתן
שנים עשר אלף מאה ושלושים
והבוקר צמחו שני עלים חדשים

הוא הביט בסיפוק ביצירה ורצה להראות אותה למישהו. הוא החליט
ללכת לחבר הכי טוב שלו, סם, שהיה מחלק איתו את הדואר, ולהציג
לו את השיר, אבל חש חוסר בטחון מסויים. הוא יצא אל השביל ונשא
את עיניו מעלה אל העץ הגדול. אחרי מספר דקות חזר הביתה ותיקן
את השורה האחרונה:

והבוקר צמחו עוד שישה חדשים

שמח וטוב לב הלך טוני לבית חברו. היה זה יום חופשי מהעבודה
ובקרוב עמד להתחיל שידור ממשחק מגן הצדקה בין צ'לסי לארסנל.
הוא קיווה לפגוש את אחותו של סם, הלוא היא ג'סיקה, שהיתה מאד
חברותית ובעלת שדיים גדולים מלאי נמשים. שמונים וארבעה. ספור.
פעם השתכרה מאד באחת המסיבות והזדיינה עם כל הבנים שנשארו
ערים. טוני לא הצליח להעמיד אותו כי שתה שלוש עשרה בירות, אבל
הוא היה בטוח שהיא לא זוכרת כלום. מאז הוא מנסה להשלים את
החסר. הוא הגיע לביתו של סם בדיוק כשג'סיקה יצאה ממנו. האמת
שבאור היום ניתן היה לראות שהיא מכוערת מאד. הכתמים הגי'נג'יים
שהיו כה מפתים על השדיים הלבנים, נדמו לו עכשיו כחברבורות של
ג'ירף. היא משכה מעט באפה וקראה לעברו: הי, טוני! סם לא בבית,
הוא יחזור רק בערב.

טוני עצר מולה. היא היתה קטנה מאד והביטה בו מלמטה למעלה במבט
מסויים מאד. הוא התחיל לספור: כוסית אחת.