[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אישה ובנה חלפו ליד סניף הדאר המרכזי בערב - צוחקים.
דומים ומתרוננים, כאילו הרגע הזה לעולם. או לפחות ישוב שוב.
תמיד שם.
תמיד יהיה ילד קטן ותמיד תהיה לצידו אמא צעירה ומתרוננת.
אתמול אמנם היה תינוק מחותל, והיא נערה...
אך היום זה היום. והיום זה מה שצריך היה להיות.
היום לא יעזוב עוד, הוא כאן כדי להשאר.
ושניהם ימשיכו לעבור ליד סניף הדאר, צוחקים ומאושרים.
היא לעולם תשאר צעירה, תמיד ליד בנה. והוא לעולם לא יתבגר
ואפילו יזדקן חלילה.

כך נראה, כך רואים את הרגע הזה; יציב, איתן ונצחי.
אך כה שביר, כה שביר הוא הרגע הזה.
הרגע הזה, החיוך הזה, האושר הזה, הצמידות הזו של שניהם -  כה
חלשים, כה ארעיים, כה זמניים.
שהרי הכל נע, הכל זז, הכל שוקע. לאט.





2.1.2006







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אני בטוח שבכל
האגודות ספורט
מגיעים בסופו של
דבר לדיון הזה"

מאמן נבחרת
הטכניון,
כשחניכיו מנסים
להוכיח כי אם כל
הסינים יקפצו
ביחד לא יקרה
כלום מאחר
והמערכת סגורה
והתנע ישמר


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/2/06 16:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גבריאל בן יהודה

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה