|
לא תמיד הרגשתי כל כך לבד
לא תמיד ידעתי בשביל מה
טמנתי את ראשי באדמה
לא תמיד חששתי מבוקר המחר
לא תמיד עצרתי לעצמי את הגורל
לא תמיד רציתי לטבוע תחת גל
לא תמיד ידעתי להתנהג
לא תמיד הייתי מסתגר
בקלות הייתי מסתדר
יש בי געגוע לזאת שלא הייתה
לא תמיד ידעתי שהיא בנמצא
עם הראש נכנסתי אל כביש ללא מוצא |
|
|
הלוואי והייתה
עבודה שבה הייתה
יכול לקום בבוקר
ולראות שכבר
כמעט 2000 שנים
הבוס שלך צלוב
שתוכל ללבוש
בגדים לבנים בלי
שיחשבו שאתה
הומו
והכי חשוב.
שאפילו שיש לך
פרקינסון אתה
יכול להמשיך
לעבוד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.