אתה,
ככוכב הרומז לי באפלה
לעצום עיניים
לבל תחדור אל נפשי החשכה.
מלותיך,
בלבי מתנגנות
עד לבי בגיל פורח;
מלא בחופני אורות.
מבטיך,
כתפילה שמעיניך ניבטת
ואין זה כבר סוד לבך
שאהבתך איתנה.
עברנו בדרך
בין שבילים זועקים,
שוררנו שירים עצובים,
אספנו הרבה זרי פרחים.
היום,
אני כאן ניצבת כסלע איתן
לשאת את אורות המחר
ואת זיו אהבתך.
בזכות אהבתנו
נמשיך יחדיו
להיות שיכורי התקווה
לעוד שנה של רננה.
02/01/06 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.