רואיל יבהז / מחזוריותי |
ידיי נרפות
תחת חיבוקייך המתמידים.
צווארי משווע למעט אויר.
אחיזת גפיי אובדת.
איני מתכנס
אלא נפרע.
גורע כירח סהרורי.
קלסתר פניי;
הזמן עושה בו תילים
עד ששוב איני מוכר,
טרם אזרח היטב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|