|
העולם היה בתוכי.
היה בי הכל
והסתכלתי לשמים תמיד.
לאהוב.
ועכשיו כבר לא.
אין על מה להסתכל.
זה לא ערפל
וזה לא מבולגן,
דווקא הכל די ברור
ברור מדי.
יותר כיף מלאהוב!
רק שכולם סוגרים עלי
אני נחנקת ואין שום טעם
לנסות להתאושש - וזה לא מרגש
כבר נורמלי למדי.
רוצה רק חיבוק עולם.
העולם כולו היה בתוכי,
היה ונעלם. |
|
|
אני רוצה לכתוב
אותך לגמרי
במקרה אחרי
שאשנן אותך
כליל, אני רוצה
שזה יהיה לגמרי
במקרה...
סלוגן מצחיק
ראיתי מימין...
עומד בצל
יצירה... בתור
יוצר אני ידעתי
להצחיק...
סלוגן לא בא
לפירגון כמו יתר
הבמה...
בתור יוצר אני
ידעתי
סגפנות...
יאשה, בשיר הלל
לסלוגן שנפטר
טרם זמנו ובטל
קורבנו.
ותודה למאיר
אריאל השם יקום
דמו, טוב אז לא! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.