|
דירה אחת, ארבעה חדרים.
דירה ריקה, חשוכה וקרה.
לפני 16 שנים בעל הדירה ארז את כל הזיכרונות, התמונות והחוויות
ואיחסן אותם בעליית הגג,
סגר את החלונות והדלתות ונטש אותה,
כאילו מעולם לא היתה בבעלותו.
חורף קשה היה בשנה האחרונה ונזקים רבים נגרמו לדירה בעקבות
הסערות הקשות.
החלונות נפרצו והדלתות נפתחו.
אביב הגיע
וקרני שמש חדרו לתוך הדירה וחיממו אותה.
האור היה כל כך נעים, כל כך שונה, אחר.
היא נפתחה ונדמה היה שהיא מחכה לבעליה.
קרה משהו בחורף הסוער הזה, שהחזיר את בעל הדירה אליה.
משהו שגרם לו להתגעגע לדירה בת הארבעה חדרים ולהרגשה החמימה
שהיא נותנת לו.
תוך זמן קצר הוא אירגן אותה, סידר אותה.
הוא פרח בתוכה.
הכל ניראה לו מושלם.
עד שהגיעה הסופה הבאה שהזכירה לו כמה הדירה בת הארבעה חדרים לא
בטוחה. |
|
|
פרגן היא אמרה
לי פרגן
היוצרים הללו
יודעים לעצבן
פרגן כל עוד את
יכול,
כמה כבר אפשר את
זה לסבול,
שום דבר לא
נותר
מכבודך
המנוכר,
וממחר בחמש
ושלושים עת
יצירותיך החדשות
פה עולות,
תפתח דף חדש
תפרגן לחדש
ותמצא חרוז יותר
נחמד...
ק. מרכוס, צאר
רוסי, בקאבר
ממלכתי, לפי
בקשת רעיתו נקרא
לה אחותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.