|
עלמה ביץ
והפנסים הלבנים הבוהקים
על שפתיה של העיר
היכן שהים מתגלגל על לשונה
והופך את הלילה לחורף
שדרות ירושלים
שפתי הרמזורים משוחים באודם
כגיישות ערביות שלמדו את טעמה
של ההמתנה
כאן את הסבלנות
אפשר לקנות בקלייה ביתית
בקיוסקים ופיגועיות
בדיוק פה
הלילה מלקק את העיר
במטוסים הנוחתים עליה
בזה אחר זה
היא מקמרת את גבה
בדרום העיר, ברכיה בין המוסכים
ליד אמפא ורחוב הרצל
וכיכר החשמל
רחוב דיצה
החלונות ביפו משגיחים עלינו
במבט יגע ואבהי
האור בהם נראה כמו מואזינים.
ארוך ארוך ומסתלסל
אני
ואני משוטטת
חרק קטן בחרקות הגדולה
של העיר, עד שיפרחו פרחי
הלילה הכתומים
כמו הלב שלי שבוער
מלחכות לך.
1.1.06 |
|
|
מספרים על אדם
שבנו חזר
בתשובה, האיש
משום מה לקח את
זה קשה ומירר
בבכי, עברו
הימים והשנים
ואז גם ביתו
חזרה בתשובה, מה
מרה הייתה
הבשורה עבורו,
רעיתו אמרה לו:
"אולי נחליף להם
את המזוזה...
משהו קורה שם"
חוש הומור חרדי
מאת עדי רן,
הובא לשידור דרך
הסלוגן ע"י
אלמוני שהוא לא
עדי רן ומעדיף
לא להזדהות כי
הוא ממש לא
חשוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.