נושם אויר יד שניה,
בתוך קופסא מפח
ללא חורים,
ללא מכסה.
בוהה ביופי השחור, ממנו כולם מפחדים כל כך.
נשאבתי פנימה בנשימה אחת
ללא חרטות.
וחם, בקופסא קרה, בודדת.
בוכה מצער בקופסא ששותקת.
על הכל שהוא כלום בשבילי, על חיים אבודים מתחילתם.
בלי מראות, השתקפויות, בלי צללים שמטעים
מעביר את הזמן לבדי.
שורד כל רגע בלי לחיות אותו כלל.
נופל בקופסא שעומדת יציב.
נשברתי,
אני חלול מבפנים.
נמצא מת משוטט בקופסא ממתכת,
כך נמצאו בה כולם.