שבועיים זה יותר מידי זמן...
חיכיתי וחיכיתי ועוד לא אמרת לי כלום.
יכול להיות שאתה לא יכול,
שלא מרשים לך שם.
אבל
שבועיים,
ואני בינתיים ממשיכה.
אמרת לי להמשיך, לא?
אז הנה.
ועם כל דמעה אני ממשיכה עוד קצת,
בסוף זה יגמר... לכאן או לכאן, זה יגמר.
אבל
אני לא יכולה לחכות.
תגיד את זה כבר!
אני לא יודעת מה תגיד לי, אבל תגיד כבר!
ואיך אתה מרשה לעצמך לבוא ולהגיד לי שלום כאילו כלום?!
ואיך אתה מרשה לעצמך לבקש חיבוק?!

אבל
אני לא אתן לך.
אני כל כך רוצה אבל לא.
לא מגיע לך.
ואני לא יכולה להגיד עליך דברים רעים. היית שלי.
ואתה כל כך קרוב אבל רחוק כל כך,
כל כך,
אבל...

אתה מכאיב לי,
ואתה לא שם לב.
אתה שם שירים באוטו,
שירים שלנו.
אני לא שוכחת... לא יכולה לשכוח.

אבל...