זוגות מסתערים אחד על השני בתאווה, מתנשקים ארוכות איך שהמחוג
מכה חצות.
השנה החדשה. כולם מתחבקים, חצי מבט בעיניים,
מבט ארוך על האלכוהול, הקצף. כמה מושלם!

מילים לופתות את מחברתי בתשוקה עזה,
מופרות על-ידי המוזה,
וכבר עברו תשעה חודשי הכאב.
השנה החדשה הגיעה,
שיר יקר שלי, זה הזמן שלך להיוולד.

ואין אהבה יקרה מזו
אדירה ועצומה שכזאת
(ויש שיאמרו: "קנאה", ויש שיעדיפו חיבוק על פני מגע הקסם של
העט)
אך יגידו מה שיגידו:

הנשיקה נמשכה מספר שניות,
התפוגגה במהירות, שאריותיה פזורות על הפנים.

הכתיבה, המחזיקה מילים נצחיות בתוכה,
אהבתיה כל השנים.